16 בינואר יום חמישי

התעוררנו לבוקר יפה ללא גשם. 12 מעלות צלסיוס אבל מרגיש יותר קר בגלל הרוח.

הכניסה לכל המוזאונים בשדרת ה Mall הינה חינם. מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שלנו באזור החלטנו ללכת לשני מוזאונים חדשים שעוד לא ביקרנו בהם.

נסענו במטרו לתחנת l’Enfant Plaza והלכנו למוזיאון של האינדיאנים Museum of the American Indian המבנה כאן נפתח בספטמבר 2004. זהו המוזיאון הלאומי הראשון הארה"ב המוקדש אך ורק לאינדיאנים. הבניין מפותל באבן גיר קאסוטה בצבע זהוב שנועדה לעורר תצורות סלע טבעיות המעוצבות על ידי רוח ומים לאורך אלפי שנים. הבניין גדול ומיוחד בעיצובו. עוצמתי.

את הסיור התחלנו בקומה העליונה ובתחילה התרשמנו כאילו הכל מוצג יפה מידי ויש הרבה "טיוח" של ההיסטוריה. צפינו בסרטון תדמית לא מוצלח במיוחד וגם ללא כתוביות (שאלתי אמרו בדר"כ יש אבל מקולקל)

יש תצוגה גדולה של עבודות יד וכלים אומנותיים בחלונות ראווה גדולים.

סוגי מזונות ממוצא אינאני בעולם

אבל אז מצאנו את המקום עם הסיפור האמיתי: כיצד נושלו מאדמותיהם וגורשו מבתיהם. תאור צעדות מוות שלא נופלות מצעדות המוות הידועות לשמצה מההיסטוריה שלנו. נורא ואיום. תאורים של הסכמי שלום שנעשו ונחתמו בין הלבנים לשבטים וכיצד ומתי הלבנים הפרו אותם. הסכמי השלום נרשמו ע"י השבטים על גבי מעין צעיפים ארוכים עם סימנים עם משמעות להם.

פוסטר שגרם לנו חלחלה. פניו של האינדיאני דומה לדמות היהודי בפוסטרים של הנאצים – רק השיער חסר.

שוב נתקלנו בתומס ג'רפסון החזיק בדעה שחייבים להשיג כמה שיותר שטחים ואת האינדיאנים להשמיד או לגרש.

לא ידעתי ש פוקהונטס הייתה אישיות אמיתית ולא רק דמות מסרט מצויר

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A1

משם הלכנו ברגל למוזיאון African’s American Museum מבנה מיוחד וחום כהה. ההליכה לשם היתה ברוח מאד חזקה ומקפיאה. כמטע ולא יכולתי להחזיק את העיניים פתוחות ולראות. הרוח הייתה מולנו ונאלצנו ללכת נגדה כדי להגיע למוזיאון. ללא העזרה של אבי לא הייתי מצליחה לצלוח את הרוח.

המוזיאון של האפריקאים מאד פופולרי ומיד ניתן להבין שהוא בנוי להמוני מבקרים. גדול מאד. לא ברור לאן ללכת. הרגשה של ניכור והמוניות. לא מצאנו חומר כתוב מסודר מלבד דף נייר די קטן ועלוב בו נכתב שאין חשיבות לסדר הסיור במוזיאון ובאיזו קומה להתחיל. התחלנו כמו במוזיאון הקודם בקומה הרביעית והאחרונה. שם יש את פרוט של כל המצליחנים ממוצא אפריקאי במוזיקה, בספורט ותקשורת וכדומה.

מחאה נגד אפליה גזעית Mexico City Olympic Protest 1968

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95_(1968

Jess Owens זכה ב4 מדליות זהב באולימפידת 1936

Venus and Serena Williams

פתאום שמתי לב לשופר!

שופר מקרן אייל מבית כנסת בית שלום בשיקגו - של יהודים שחורים. היה ארגון אמריקאי שהוקם בשיקגו, אילינוי, בשנת 1995 על ידי קבוצה של אמריקאים אפריקאים שהזדהו כיהודים ועברים שחורים.

רק לקראת סוף הביקור שלנו גילינו את החלק המעניין באמת – ההיסטורי. החלק הזה נמצא מתחת לאדמה, מקום שכנראה היו מעדיפים להשאיר את ההיסטוריה שם. מאד שחור וחשוך שם, לדעתי מקשה על הראיה וקריאת החומר הכתוב. לצערנו כבר לא היה לנו כוחות או זמן לחלק הזה.

משחרור העבדות עברו לאפליה גזענית. מוצגים כאן שלטים שונים מאותם ימים אפלים של גזענות גלויה וחוקית.

שחורים יושבים מאחור באוטובוס....

יש דגם של קרון רכבת עם האפליה מודגשת בפנים.

יש קיר שלם של פירוט כמה עבדים היו במדינות השונות בעולם

יצאנו כדי להגיע בזמן למטרו לנסוע לפגישה שקבענו עם אהוד. הפעם הרוח הייתה מאחורינו והיה קל יותר להגיע לתחנה.

נפגשנו בשמחה והלכנו למסעדה המקסיקנית שאכלנו בה לפני יומיים Chevys Fresh Mex. המלצר הנחמד זיהה אותנו וזכר בדיוק מה הזמנו לפני יומיים. אמר לנו שבפעם הבאה נגיע שישה איש J הפגישה הייתה נחמדה ונעימה ועברה בנעימים. שמחנו מאד שאהוד הצליח להגיע להיפגש איתנו למרות ניתוח העיניים שעבר.

המלצר מערבב לאיתן את המנה

בשעה 17:00 חיכינו בקור מקפיא להסעה של המלון. הגיע הנהג הנובי שלא הפסיק לדבר כל הנסיעה וסיפר על עצמו ודעותיו. הוא נחמד וחביב. הרוויח את דולר הטיפ שקיבל מאיתנו. שוב היינו לבד בהסעה.

עד היום מזג האוויר היה איתנו. אתמול היה מושלם לטיול האנדרטאות, דבר שלא היינו יכולים לעשות אותו היום בקור העז (בגלל הרוח) - היום התאים למוזיאונים.

החדר במלון כאן מאד מרווח ונוח ולא יקר יחסית לאזור - רק 90 דולר ללילה.