To Sarasota FL Jan. 3-4,2020

כששמענו שברני נפטר (בגיל 93) אמרנו שחייבים לבקר את המשפחה לניחום אבלים: במיוחד את פאולה אלמנתו היקרה, את אחיו מני ומשפחתו. יחד עם איתן החלטנו מסיבות שונות כמו זמינות ומחירים, על חודש ינואר.

היה ודאי שבחורף פאולה עדיין תהיה בבית בסרסוטה שבפלורידה כך שנוכל לבקרה שם. משם נשכור רכב ונטייל צפונה. פאולה תצטרף איתנו עד Savanna שם תישאר אצל חברתה משכבר הימים שכבר 16 שנים לא פגשה ואנחנו נמשיך לכיוון ניו ג'רסי. הדרך לשם תושפע ממזג האוויר החורפי. אין ספק שזו יציאה להרפתקה.

ב 50 דולר קניתי סים אמריקאי (של חברת T Mobile) עוד בישראל מגלובל 012 שיחות ואינטרנט חופשי לחודש ימים – יצא זול יותר מכל חבילה אחרת שבדקתי. גם רכב שכרנו מהארץ וכן הזמנו מספר בתי מלון כמו בוושינגטון וסט-אגוסטין. בניו-ג'רסי מני מצא לנו בית מלון במחיר טוב לא רחוק מהדיור המוגן Seabrook שם הם מתגוררים.

את הכלבה ג'סי שמנו בפנסיון שבכישורית. אלכס פרומן ידאג לדגים שבאקווריום וסיון תבקר פעם אחת כדי לראות שהבית בסדר מבפנים.

3-4 בינואר 2020 שישי-שבת

מכיוון שהטיסה בשבת יצאנו בשישי בלילה ונסענו עם המכונית שלנו לאסוף את איתן מהבית שלו והגענו בקלות לנתב"ג. המטוס בוינג 777 היה מלא עד אפס מקום עד ציריך. פתאום הודעה בכריזה: יש נוסעים שלא הגיעו לטיסה והמזוודות שלהם עלו לטיסה – לכן מתעכבים. שמחנו שיש לנו מספר שעות בציריך עד הטיסה הבאה. עוד רגע עבר ושוב הודעה – עוד 3 דקות המראה כי הבעיה נפתרה הייתה טעות טכנית. הבלגן לא הפתיע אותי כי כבר בהמתנה לעליה למטוס היה בלגן. לא הכניסו ראשונים את הבחור עם כסא הגלגלים והבחור עם הקביים וכך קרה שעמדנו הרבה זמן בשרוול הכניסה למטוס כי נזכרו מאוחר ובקושי השחילו אותם בין האנשים העומדים.

עוד הודעה מוקלטת הפעם בעברית: "עומדים לנחות" והרי עוד לא המראנו. טעות בהקלטה. הטיסה עצמה הייתה נינוחה למרות שאיתן טען שהמושב היה לו ממש לא נוח וכאב לו לשבת.

ראיתי סרט במסך האישי Racing Rain  (כלב שחקן ראשי) בחרתי מהקובץ של הקומדיות. זו קומדיה? עוד לא ראיתי בחיי קומדיה כזו. בכיתי מהתרגשות נוגעת ללב. ציפיתי לצחוק ובכיתי . לפחות הסוף חיובי.

בשדה התעופה בציריך היו לנו 4 שעות המתנה שניצלנו לאכילה ושתיה (היה טעים השרימפס עם האבוקדו וקפוצ'ינו). אפילו מספר שער עוד לא היה, אח"כ רק האות D – שלשם היה צורך בשאטל

הטיסה ל Tamsa FL הייתה עמוסה לגמרי ומתישה (Airbus A340-300) עם חברת Edelweiss Air

https://youtu.be/X6NrSdCESn8

בזמן הטיסה אבי החליף את הסים בנייד שלי לסים האמריקאי. ראינו שקיעה יפה מחלון המטוס.

השדה של Tampa התברר כיותר גדול ממה שחשבנו לנו. כשעתיים לקח לנו עד שנתנו לנו להיכנס למדינה. בתחילה היה תור ל"קיוסק" האוטומטי ששם סורקים את הדרכון וטביעת אצבעות ועונים על שאלות לפי הכתוב. הכל מול המכונה בלבד. הקיוסק הזה מצלם את הפנים אחרי שהוא בעצמו מכוון את גובה המכונה לפי גובה עיני האדם שמולו. יצוא טופס מהמכונה, איתן קיבל טופס עם איקס גדול עליו. ושוב נעמדנו בתור ארוך לעמדה מאוישת ע"י אדם. אולי בגלל שהיה יום שבת/סוף שבוע לא כל העמדות היו מאוישות. עלי לציין שאין מקומות ישיבה וכל הזמן על הרגלים אחרי טיסה ארוכה זה קשה ומעייף מאד.

כלבלב חמוד מאד הסתובב עם שוטרת גבולות בין כול העומדים בתור. לפתע הכלב הצביע על מזוודה של בחורה צעירה לרוכסן מסוים ונשכב מרוצה מעצמו. הבחורה פתחה את הרוכסן ושלפה תפוח אדום כמו של שלגיה שאחר כבוד הוכנס לשקית שהשוטרת החזיקה מוכנה. הקהל מסביב נמס מחמידות והערצה לכלבלב.

בזמן ההמתנה הארוכה ניסינו לנחש למה האיקס שעל הטופס של איתן לבסוף ההבדל היה שמאיתן לקחו שוב טביעת אצבעות כולל האגודל ולנו סתם בדקו דרכון וויזה וזהו.

מזל שבמקרה היה את מי לשאול היכן השכרת הרכב היינו צריכים שתי רכבות שאטל עד שהגענו לבניין הנכון! בAvis היינו הלקוחות האחרונים והיחידים כך שכל התהליך הלך מהר. הזמנו אישור לכל כבישי האגרה שניסע בהם בכל המדינות בין פלורידה לניו-ג'רסי. קיבלנו אוטו חדש לגמרי גדול ומרווח מאד. קרייזלר. הזמנו מיניוואן כי ידענו שנהיה 4 נוסעים (עם פאולה) עד סבאנה וגם נעשה הובלת חפצים לדירה של פאולה בניו-ג'רסי.

הנסיעה לSarasota   הייתה חלקה והסים האמריקאי בנייד שלי עבד יפה.

לא יכולה לתאר את ההתרגשות בפגישה עם פאולה. חיבוקים ארוכים ונרגשים. היינו מותשים לגמרי ודי מהר הלכנו לחדרים שלנו. הרגשנו "בבית". החדר, המיטות, מגבות – הכל חיכה לנו כאילו שרק אתמול עזבנו – היינו כאן ב 2015. 

רק ברני חסר וזה מוזר שהוא איננו.