Blue Ridge Parkway 10-11 Jan.2020

10 בינואר יום שישי

בלילה ירד קצת גשם. מעונן היום בין 6-14 מעלות צלסיוס. התייצבנו לארוחת בוקר תפלה. חסרת טעם לחלוטין. לא ברור לי כיצד זה אפשרי להכין ככה ביצה מקושקשת. אתמול היה בסדר. 

עברנו ל South Carolina  הרבה עצים ערומים לצד ירוקי עד. נכנסנו להצטייד בחנות Walmart Supercenter  בקולומביה. מנסיוננו הבנו שלמרות שזו חנות supercenter היא צנועה יחסית ולא ברמה גבוהה. כנראה בגלל אוכלוסיית האזור. איתן התרשם מגודלה של החנות ולא הבין את ההערה שלנו עד שראה חנות  supercenter אמיתית. קנינו אוכל שיתאים להיות במכונית וכמובן את פריכיות התירס המקסיקניות שלא מגיעות לישראל והן ממש טעימות לנו. 

מה שמשגע אותנו בארה"ב זה סימון המחירים על המוצרים. הכל ללא המיסים כמו שהיה לפני הרבה שנים בישראל והודות לעמותה להגנת הצרכן הכניסו את החוק שחייבים לרשום מחיר כולל מע"מ. כאן אי אפשר לדעת כמה באמת יהיה החיוב בקופה. נוסף לכך בכל מדינה יש גובה מס אחר. ידענו שניסע באזור שאין חנויות וכדאי שנהיה מצוידים לכל מקרה אם נתקע הרי עכשיו מחוץ לעונה והרבה מקומות סגורים וגם עלולים להיות מחסומים רבים.

נשק למכירה בחנות Walmart

בדרך עצרנו לאכול במסעדה מרשת  Cracker Barrel Old Country Store ב Spartanburg רשת מסעדות שזכורה לנו לטובה משנת 2015 ואכן לא התאכזבנו יש כאן אוכל ביתי ואווירה נעימה.

תמיד יש בחוץ כסאות אופיניים למכירה

עברנו ל North Carolina

החלטתנו שלפני נסיעה לבית מלון ב Ashville נספיק לבקר במרכז המבקרים Blue Ridge Parkway Visitor Center . הפקידה שם הייתה "יבשה" ולא אכפתית ביותר. אמרה שבבוקר נתחבר לאינטרנט לבדוק האם הקטעים פתוחים או סגורים בגלל מזג האוויר. על הדלפק היו מפות עם סימונים אדומים של סגירת קטעי הכביש. כמעט ויצאנו החוצה חזרה למכונית כשאבי רץ אחרינו כי גילה שיש בחדר צדדי סרטון על ה Blue Ridge (למה הפקידה לא סיפרה לנו?) חזרנו וראינו את סרטון התדמית. היינו לבד באולם ההקרנה. הצילומים יפים ומדהימים. נהדר לראותם על מסך גדול. אבי חושב שהבחורה שהייתה בדלפק היא לא הקבועה שם אלא המוכרת בחנות מזכרות והיא  החליפה את הרנג'רית בדיוק ברגע שהגענו. גם בתור מוכרת בחנות כדאי שתהיה יותר נחמדה.

הגענו למלון Quality Inn Asheville Downtown Tunnel Rd בגשם חזק. אבי ואני היינו רעבים, איתן העדיף לאכול בחדרו את הלחם ומצרכים שקנינו. חצינו את הכביש הרחב בחושך וגשם בסכנת נפשות. התיישבנו ב Waffle House כי לא היה מבחר מסעדות באזור. כשרעבים אוכלים מה שיש.

11 בינואר יום שבת

גשום אבל לא קר בין 10-14 מעלות צלסיוס. נכנסנו קצרות להשלמת קניות ל Walmart  שכאן ב Ashville ואכן כאן היא גדולה ומרשימה יותר. עצרנו במרכז המבקרים ואכן הפעם הייתה רנג'רית שהייתה נחמדה יותר מהפקידה של אתמול, אבל גם לא מרשימה במיוחד. צילמתי את המפה עם סימון חסימות הכבישים שעל הדלפק.

תחנה ראשונה על הParkway  Blue Ridge היה ב Folk Art Center. היה מקסים. היינו כמעט המבקרים היחידים כך שהיה לעובדות שם זמן להתייחס אלינו וקיבלנו מיוזמתן הסברים על חלק מהיצירות. לצערי אסור לצלם. הרבה יצירות מקוריות ויפות. איתן מצא שעון לאוסף שלו. היה ממש כיף.

בינתיים הגשם התחזק. המשכנו בדרכנו על פי ההסבר והמלצת דרך מפורטת שקיבלנו מבחורה במוזיאון-תערוכה. היא הסבירה לנו כיצד לעקוף את החסימה בכביש עקב מזג האוויר וכן סימנה אלו מקומות סגורים. היכן לרדת מההרים ולעלות שוב.

את היצירות צילמתי מחוברת שקניתי. היצירות המוצגות בחנות כוללות בגדים תפורים וסרוגים.

הגשם לא הפסיק לרגע. למרות הגשם ראינו חבר'ה צעירים עם מכנסיים קצרים מתחילים מסלול הליכה. בתכנון שלנו היה לעשות מסלול הליכה למפלים Linville Falls אבל ויתרנו, גשם ובעיקר בוץ לא מעורר אצלנו חשק וגם זה לא בטיחותי. להפתעתי למרות הגשם והערפל הדרך הייתה קסומה ויפה.

 

לעצים הערומים העומדים בשלכת יש את האופי וההדר שלהם עם עוצמה מקסימה. בחיי עד כה לא צילמתי כל כך הרבה עצים. הוסיפו לנוף עצים שעדיין יש עליהם עלים כתומים.  עוד נקודה לטובת העצים הערומים – כך רואים את הנוף שמאחורי העצים! כאשר העצים ירוקים ומלבלבים הם מסתירים את הנוף. עכשיו ראינו את הבתים, הפרות, סוסים והחוות בין העצים כמו כן את הנוף למטה.

ברוב הדרך של ה Blue Ridge אין תקשורת סלולרית לכן היה ברור לנו מדוע יש את השלט ליד הכנסיה שכאן אפשר להתקשר לכוחות החירום.

ליד הכנסיה הזו היה שלט שכאן יש תקשורת קווית לחירום 911

בגלל החסימות בדרך הנוף ירדנו לכביש 40 עד Old Fort ועברנו לכביש 70 כדי לעלות שוב לBlue Ridge מכביש 80. והנה בדיוק שהתאימה לנו מנוחה וכוס קפה שמחנו מאד לראות בית קפה. בית קפה "בשום מקום" (ליד העיירה ( Marion N.C.בשם Dos Mundos Two Worlds. אני חושבת שזה מקום חדש מאד אולי משנת 2018. רק קפה יש כאן. קפה עם נשמה. כשנכנסנו התרשמנו ושמחנו עוד יותר. המקום קטן יפה ונעים עם מבחר גדול של סוגי קפה. מקום מיוחד מאד, עם אווירה טובה ומאד טעים. הבחור הכין לי את הקפה הכי טוב ששתיתי מימי. לא יודעת בדיוק אלו טעמים היו בו. ערבב לפחות 2 טעמים. וניל עם אגוזים? גם אבי ואיתן נהנו מאד מהקפה שלהם. 

אחרי ההפסקה המשמחת הזו המשכנו ועלינו דרך כביש 80. עצרנו Museum of North Carolina Minerals  אחלה מקום לתחביב של איתן. הבעיה הייתה שהגענו בשעה 13:00 בדיוק הפסקת הצהרים של המוזיאון לשעה שלמה. הייתי צריכה מאד לשירותים. ירד גשם חשבתי למרות הגשם לעשות מאחורי אבנים, אבל אז הגיעו עוד מבקרים עם כלב. תיארתי לעצמי מצב שהכלב מגלה אותי מאחורי הסלע אז התאפקתי, בקושי הצלחתי... בדיוק בשעה 14:00 פתחו את דלת המוזיאון ורצתי פנימה. המוזיאון נחמד ויפה. קנינו קצת אבנים.

 

 

הלובי במלון

בגשם שוטף חזק וקור הגענו לבית המלון  Comfort Suits בBoone . המוטלים ובתי המלון הקרובים לblue Ridge  יקרים יותר. הפעם ממש בית מלון ולא הוטל, המחיר היה סביר הודות לכרטיס Choice שיש לי.  לא היה נוח להחנות את המכונית ולרוץ לכניסה של המלון. הלובי יפה, יש בריכה וחדר כושר שאנחנו לא צריכים. עשיתי כביסה בקומה 3. הצטברה לנו הרבה כביסה מלוכלכת וטוב היה לנקות הכל בשלב הזה של הטיול. אחרי סיום הכביסה והייבוש שלה, אבי ואני יצאנו בגשם שוטף, ממש מבול, למסעדה שממול לבית המלון Troy’s 105 Diner. היה מצחיק שם לראות במעבר בין השולחנות את הגיגית מנירוסטה ששמו כדי לאסוף את הגשם שנכנס דרך התקרה. המרק והסלט שאכלתי היו טעימים מאד.

סוף סוף יש מלפפונים בסלט ולא רק חסה

פתאום קיבלנו הודעה מאניסה (אשתו של בן הדוד רוברט) שרוברט נפל פעמיים ומאושפז בבית חולים ולא בטוח שיוכלו להגיע לפגישה שקבענו ליום שישי בערב. העיקר שבובי יבריא טוב ומהר.