St. Agustin FL 7-8 Jan.2020

7 בינואר 2020 יום שלישי

יום עם °C7 יפה מאד. היעד היום היא העיר St. Agustin  דרך Ocala, לעצור לראות מוזאון שם לאכול ולהמשיך.

כל בוקר חיבוקים עם פאולה וכל ערב לפני השינה. מאד נוגע ללב כשאמרה לי "אני לא רוצה שזו תהיה הפעם האחרונה שלנו יחד". כן גם אני.... 

                                        איתן משוחח עם משפחתו בארץ בחדר שם ישן

אבי אשף הטענת מכונית בציוד בצורת פאזל של ממש. כך הוכנסו החפצים של פאולה שמיועדים לדירה שלה ב Seabrook NJ. המכונית יפה, נוחה ומרווחת מאד. אפילו מנורת עמידה נכנסה. בדיעבד יכולנו להכניס עוד דברים.

תדלקנו במחיר מיוחד של כרטיס מועדון של פאולה 2.29 דולר לגלון (כ4 ליטר).

איתן הפעיל את ה Waze ואני את Google Map וכך היינו מכוסים להוראות הדרך ולמרות כל זאת נתקענו בפקק נוראי כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית, בעצם שתי תאונות. המוזר ומעצבן זה ששתי האפליקציות ידעו על הפקק הזה וציינו זאת, אבל לא נתנו דרך חלופית לעקוף את הבעיה! בדרך כלל אפילו על חיסכון של 2 דקות הWaze רוצה להשנות את הדרך. ממש לא היה ברור מה קרה כאן. הרבה אמבולנסים, משטרה וגם מסוק של חדשות חג באוויר מעל מקום התאונה. מסתבר שהיו שתי תאונות במקטע עם שני הרוגים ופצועים.

https://www.tampabay.com/news/hillsborough/2020/01/07/two-crashes-close-northbound-i-75-in-hillsborough-county

הגיע שוטר. ספר את המכוניות ומשאיות (והמשאיות כאן הן ענקיות). הוא השתלט יפה על המצב וסובב מכוניות לכיוון הנגדי (אחורה פנה) לכיוון חזרה. מאד התרשמנו לטובה מהטיפול במצב. היה מרשים ביעילותו. איבדנו שעתיים וזה גרם שהמוזאון לאומנות ב Ocala הפסיד ביקור שלנו.

 

השוטר מסתובב המכוניות ומחלץ את כולם

טוב שלאיתן תמיד יש מפות אמיתיות מנייר כמו פעם וכך הוא מצא דרך חלופית – כביש 301 צפונה. נסענו עד למסעדת דגים שפאולה מכירה את הרשת שלה כטובה מאד Bonefish Grill”" בOcala – מצאתי באינטרנט. האוכל היה ממש מאד טעים ונהננו. אכלתי מרק דגים, דג פורל עם אורז יסמין ואספרגוס ברוטב לימון וחמאה.

                                             הידית בכניסה למסעדה בצורת דג יפה

אחרי עוד שעתיים נסיעה הגענו לבית המלון Southern Oaks Inn - Saint Augustine. בדלפק היה בחור מאד לא תקשורתי עם התנהגות רובוטית (ודי טיפוסית אמריקאית). פתאום פאולה אומרת לי שרוצים לתת לה חדר עם מקום לכלב (זה בית מלון ידידותי לכלבים). כמובן שלא הזמנתי דבר כזה. העניין הסתדר כשהבהרתי לבחורה שיש הזמנה על שמי ובה פאולה מופיעה. הבחורה ההיא הבינה את העניין וסידרה את עניין החדר.

לקחתי מפה שניתנה חופשי על הדלפק. מפה טובה של העיירה.

אכן ידידותי לכלבים אפילו יש עוגיות לכלבים על דלפק הקבלה

אבי היה מורעב כי הדגים שאכלנו לא השביעו אותו. משום מה פאולה ניגשה לשאול את הבחור של הדלפק על בית קפה קרוב והוא ענה שיש אחד שסגור עכשיו. לא ניסה לענות מעבר לזה, כי ממש לא היה לו איכפת. לא הופתעתי ממנו. חיפשתי בגוגל מסעדה קרובה וראיתי מסעדה אחת מקסיקנית במרחק הליכה. פאולה חזרה לחדרה במלון כי הייתה כבר עייפה מידי. איתן אבי ואני נכנסנו למסעדה Eipotro Mexican Restaurant. המסעדה נעימה עם מגוון גדול של היצע באוכל. איתן ואני אכלנו סלט עוף מאד טעים ואבי בוריטו טעים. תוך 10 דקות הליכה היינו חזרה במלון.

תיאמנו עם בן הדוד רוברט (בובי) טלפונית שנתאם פגישה בניו-ג'רסי –ליום שישי. דיברנו גם עם מרים. דיברנו גם עם בת הדוד אווילין שניפגש ביום ראשון אחרי הביקור שלנו את הקבר של ברני.

8 בינואר 2020 יום רביעי

התעוררנו בארבע לפנות בוקר. מגיעות חדשות ממזג האוויר הסוער במיוחד עם ההצפות בישראל. שלחתי תמונות שמש מכאן. מזג האוויר כאן יפיפה C11° שמש עם אוויר רענן וקריר. יש לנו הרבה להספיק היום. לסייר בעיירה ולנסוע ל Savanna. להפגיש שם את פאולה עם חברתה פגי ובערב לצאת איתן למסעדה במועדון של פגי.

בשבע בבוקר, עם פתיחת חדר האוכל לארוחת הבוקר נפגשנו. יצאנו בזריזות. את הרכב החננו בחניון התת קרקעי ליד  מרכז המבקרים. בחינם הודות לתו הנכה של פאולה (רווח של 15 דולר)

 

                                                             הכניסה למרכז המבקרים

 

St. Agustin הינה עיירה עתיקה מלפני 450 שנה שהוקמה ע"י הספרדים החלוצים, עוד לפני שהאנגלים הגיעו. טוענים שהיא העיר העתיקה ביותר בארה"ב. ידועה בארכיטקטורה הקולוניאלית הספרדית שלה.  

https://en.wikipedia.org/wiki/St._Augustine,_Florida

  

העיר הוקמה על ידי מגלה העולם הספרדי דון פדרו מננדז' דה אווילס (Don Pedro Menendez de Aviles) בשנת 1565, והייתה בירת הטריטוריה הספרדית 'לה פלורידה'.

ממרכז המבקרים הלכנו רגלית לכיוון המצודה. מכיוון שהיתה שעה מוקדמת היינו די לבד. התאורה הטבעית הייתה יפה.

 

המצודה קסטילו דה סן מרקוס (Castillo de San Marcos) הוא מבצר אבן ספרדי מהמאה ה -17. לא נכנסנו למצודה רק הסתובבנו ליד התותחים והתנור להכנת כדורי התותח. 

מעניין ניצול החפיר (שטח המגן שמסביב המצודה) אשר שימש גם לחקלאות וגידול החיות לצרכי תושבי המצודה.

תנור חימום כדורי תותח. חיממו את הכדורים עד שלהטו וירו אותם על ספינות העץ של האויב, בכדי להצית אותן.

התרשמנו מהשרכים הצומחים על הדקל.

המשכנו לרחוב St. George או יותר נכון סמטת חנויות נחמדות. אווירה נחמדה מאד ונעים ללכת שם. 

איתן מצא חנות לאבני מינרלים כמו שהוא אוהב. מצא גם גלידה. 

 

עוד בבית פאולה הזכירה שהייתה שמחה למצוא עגילים חדשים ותיק שיהיה טוב לטיסות שלה (טמפה-ניו-ג'רסי). נכנסנו לסמטת חנויות קטנה ועליזה ולפתע חנות עם קירות מלאים בעגילים מכל הסוגים ובSale. פאולה נעמדה בהשתאות והיה לה ממש קשה לבחור, ממש "הלכה לאיבוד". בסוף קנתה וגם אני קניתי לנכדות. המוכר כאן היה סיני נחמד מאד. הוא חשב שאנחנו תיירים מקנדה וזה היה מאד מקורי מצידו כי בדר"כ בטוחים שאנחנו בגרמניה. 

בהמשך היתה חנות תיקים שגם כאן היו  מחירים טובים בSale ופאולה ואני קנינו אותו תיק בצבע שונה.

אל פאולה ואלי פנה בחור צעיר ממוצע איטלקי כשמגש עם מקלות סבון כדוגמיות ריחניות לדברים שיש בחנות Aroms de Jabon במאחוריו. שאלנו אותו האם עולה כסף  אמר שרק בחיוך. נתתי לו חיוך גדול והוא מאד התרשם ואמר שעם חיוך כזה מגיע לי כל המגש. הוא התנהג אלינו כמו ולנטינו איטלקי חמוד. כל אחת מאיתנו קיבלת 2 מקלות דוגמיות. זה נתן לפאולה רעיון לקנות לחברתה פגי סבון במתנה. נכנסנו לחנות והסבון לפגי נקנה.

 

אכלנו מרק במקום קטן שהינו מן בית קפה עם מרקים. Spanish Bakery & Café  לא היה מדהים אבל בסדר בעיקר השירותים כאן היו טובים. 

 

לפני החזרה לחניון עצרנו לרגע ליד בניין בית המרקחת הראשון  משנת 1886. עדיין המקום הקטן הזה משמש כבית מרקחת.

 

קצת היינו לחוצים להמשיך בדרך הארוכה שלפנינו. עברנו ל Georgia. עצרנו במרכז מבקרים של המדינה לטובת שירותים וקיבלנו מפה של ג'ורג'יה. חזרנו למכונית החונה ואז איתן כמעט נכנס למכונית זרה, כבר פתח את דלת המכונית. אבי קרא לו ואיתן הופתע ולא הבין מה רוצים ממנו. בעלי המכונית בדיוק התקרבו ולכן מנעולי המכונית נפתחו – ככה זה עם המפתחות המודרניים– הם הבינו את הטעות וגם צחקו. כנראה שכניסה למכוניות זרות ואי זיהוי המכונית זו תופעה משפחתית. פעם האחרונה שלי היה באיי פארו בתחנת דלק המכונית הייתה לא נעולה למרות שהנהג לא היה בתוכה או לידה.

תדלקנו ב 2.68 דולר לגלון. מכיוון שאין לנו מספר מיקוד לתת אנחנו לא יכולים לתדלק בעצמנו. נאלצתי להיכנס למשרד התחנה ושם צריך לומר מראש בכמה כסף רוצים לתדלק ולשלם. פאולה ניחשה על 40 דולר ואכן קלעה בדיוק. זה היה נחמד מאד ומשעשע. אם מתדלקים בפחות כסף כפי ששולם מקבלים החזר.

המשך היום בבלוג הבא 8-9 בינואר 2020 על העיר Savanna.