Sanibel Island FL 6 January 2020

6 בינואר 2020 יום שני

בבוקר קור של  9 מעלות צלסיוס אבל בצהרים נעים חום של  19 מעלות צלסיוס.

הבוקר תוך כדי ואחרי ארוחת הבוקר היה באווירת ניחום אבלים עם פאולה. הרבה רגש, הרי לשם כך הגענו.

שמתי לב לתמונה משעשעת של תלמיד של שאגאל בחדר השינה 

פאולה הייתה צריכה לאסוף תרופות מבית המרקחת לכן נסענו קודם לשם. משם המשכנו כשעתיים למרכז המבקרים באי Sanibel Island. הרעיון היה של פאולה. היא ביקרה שם עם ברני לפני כ 40 שנה והיא מאד רצתה לראות שוב את האזור. הטיול הזה היה מלא רגשות עבורה. התרשמה מאד מהתפתחות האזור והשוני.

בדיחה של פלורידה לפני הכניסה למרכז המבקרים– נגב השלג לפני הכניסה.

במרכז המבקרים הזה נחמד, נתנו לנו מפה טוב מתאימה והסברים והציעו לנו כיצד לנסוע למרכז מבקרים אחר ומומלץ ואכן המרכז הזה מרשים מאד ומהנה. 

ישנה שם תמונה אחת שהזכירה תמונה של אבי שהייתה לו בתערוכה שלו – עצים בביצה. 

הרבה פוחלצים של חיות באזור עם הסברים כמובן. 

אפילו חדרי השירותים היו שווים צילום. הפרוזדור כאילו מתחת למים. דלתות התאים 

היה לנו מאד נוח עם החניות כי לפאולה יש תו נכה וכך יכולנו לחנות בחנית נכים.

עצרנו קרוב לירידה לחוף האוקינוס בתקווה למצוא צדפים מעניינים. לא כך כך מצאנו צדפים מענינים, אספנו קצת.

 

שילמנו 5$ לנסיעה בכביש של שמורה. לאורך הכביש יש מקומות תצפית למי הביצה. סכ"ה אין כאן עופות מאד מיוחדים: אנפות, ברווזים, שקנאים וכד'.

עלינו על מגדל קטן.

בקרבת המגדל קרני השמש האירו יפה על עלים.  Sea grapes

יש מסלולי הליכה לא ארוכים. הלכנו בעיקר אחד מעגלי. לא משהו מיוחד או מרשים.

מידי פעם לאורך הכביש יש שלט המזהיר מצבים חוצים. לצב יש זכות קדימה כמובן.

הגענו עד לקצה האי ושם מצאנו מסעדה מקסיקנית Cascades Trail. מנסיון העבר אנחנו יודעים שהאוכל האמריקאי לא טעים ולא מתאים לנו, לעומת זאת המקסיקני טוב וטעים. בדקתי באינטרנט וראיתי שהמסעדה מומלצת אז נכנסנו. המקום מצופה בשטרות כסף על כל הקירות. השירות היה זריז והאוכל טעים מאד. 

בינתיים החשיך בחוץ וכשיצאנו לדרך חזרה  נקלענו לפקק נוראי ביציאה מהאי. זאת אומרת אי אפשר היה לצאת. זה המחיש מה עלול לקרות בזמן אסון וצורך בפינוי מידי (כמו הוריקן). ממש לא הייתי רוצה לגור כאן, זה ממש מפחיד.

בדרך חזרה הספקנו לפני סגירת החנות להכנס לחנות Hobby Lobby  לקנות ריקמות שאין להשיג בארץ.

בדרכים ראיתי שלטים על הדשא זה לצד זה. " אני קונה בתים בכל מצב"  “I buy guns” – זו "אמריקה”.

היה יום ארוך מאד אבל נחמד ומזג האוויר יפה מאד. לא חם מידי ולא קר.

הודענו לבובי ואניסה על הגעתנו לפלורידה וגם דיברנו עם אווילין.

Solomon Castle FL 5 Jan.2020

5 בינואר 2020 יום ראשון

יום שמשי מקסים C9° -C19°. רוח קרירה קלה. 

 

איתן מדווח שהכל בסדר

 

                                                    מבט מחלונות המרפסת הסגורה

היעד היום לנסוע אל Solomon Castle .

 היינו שם בשנת 2015   אז האומן היוצר Howard Salomon עוד היה חי ונפגשנו איתו. כמו כן מותר היה לצלם בתוך הבית. כיום אסור לצלם. הסיבה כנראה ריבוי המצלמות בטלפונים הניידים והשטויות שאנשים עושים כדי להצטלם "סלפי".

https://gleichmannorthamerica.blogspot.com/2015/12/23-12-2015-solomans-castle-fl.html

בחנייה ראינו קבוצה גדולה של מכוניות 3 גלגלים כנראה של מועדון שעושים טיול יום ראשון.

בדרום רואים אופנועים כבדים עם דגלי הפדרציה.

האומן נפטר בשנת 2016 שנה אחרי שביקרנו שם. נרשמנו לסיור בתוך הבית עם היצירות ולעוד סיור של תערוכת מכוניות עתיקות ויצירות נוספות - זה לא היה זמין לקהל בשנת 2015. גם כאן אסור לצלם. מכיוון שראינו פה ושם מגן דוד ביצירות, איתן שאל האם האומן היה יהודי ואכן נענה שהיו לו סבא וסבתא יהודיים.

האמן בזמנו קנה את המקום ב300 דולר מבלי לראות אותו קודם ורק יותר מאוחר התברר לו שקנה ביצה. הוא התגבר על הבעיה ויצר מקום מאד מיוחד ומרשים. המשפחה עדיין מנהלת את המקום ושומרת עליו. הוא הגיע להסכם עם שכניו באזור (לא כל כך קרובים) שיביאו לשטחו את הפסולת שלהם מחפצים למיניהם – וזה בתקופה שלפני הטרנד של איכות הסביבה והמיחזור. להיום זה מאד מודרני כל היצירות שלו.

כשהמתנו לסיור ראינו בראש הטירה מבחוץ כוורת גדולה טבעית של דבורים. 

                                                        הכוורת המרשימה

כל כך לח ורטוב כאן (הרי זו אדמת ביצה) ועל החבלים של הגדר צומחים שרכים.

 סיפרו שהייתה כאן הצפה רצינית של מים של מספר מטרים גובה עד כדי כך שהסוס המצחיק היה ברובו מתחת למים.

הבובה האמצעית מייצגת את האומן

סופר לנו ש Howard Salomon היה נשוי 5 פעמים. האישה הראשונה הייתה מניו יורק ולא רצתה לעזוב את העיר הגדולה, האישה השנייה נפטרה, האישה השלישית והרבעית טעו לחשוב שיש לו טירה אמיתית כמו באגדות, התחתנו איתו לפני שביקרו במקום. עם האישה החמישית היה נשוי 35 שנים וממנה נולדו שלושה ילדים. אחד מהילדים כבר נפטר. לא התאפקתי ובסוף הסיור שאלתי האם יש מישהו במשפחה שירש את הכישרון ודומה לאומן ואכן נאמר לי שאחד הנכדים דומה לסבו. כיום הוא בן 30 עם ידים טובות ומוכשר מאד אבל כרגע מבלה בחוף הים ונהנה מהחיים. 

 צילומים מבפנים אפשר לראות בלינק שמופיע לעיל. היצירות לא השתנו.

                                            צילמתי לפני שידעתי שגם כאן אסור לצלם

אכלנו במסעדה המקומית היה נחמד ונעים בחוץ. עיצוב עליז מסביב וגם החנות.

  

משם נסענו לקניות ב Ellenton Prime Outlets המוכר לנו. כמעט הכל היה ב Sale. היינו כבר די עייפים מכל היום אז רק קנינו בהצלחה רבה בחנות קולומביה מעיל לי (סוף סוף מעיל גם נגד גשם) ולאבי חולצות. פאולה מצאה כריות שניקח לדירה החדשה שלה בSeabrook  . אבי קנה סוף סוף מזוודה חדשה קלת נוצה בסמסונייט. 

צחקנו כשאיתן היה חייב לקנות ולאכול גביע גלידה. זה תמיד חלק שהוא חייב לעשות בכל שהיה בחו"ל.

חזרנו הביתה שמחים ועליזים. התקשרנו למרים ומני ומסרנו להם את המספר הנייד האמריקאי שלנו.